פסק-דין בתיק תע"א 11891-09

1.         התובעת עבדה כסייעת בגן ילדים שבבעלות הנתבעת. המחלוקת המרכזית בין הצדדים היא בשאלה מה היו נסיבות הפסקת עבודתה של התובעת. עוד במחלוקת השאלה אם הנתבעת נותרה חייבת לתובעת סכומים בגין זכויות סוציאליות שונות (דמי חגים, פדיון חופשה והבראה ודמי גמולים לפנסיה), וכן האם יש לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

2.         ר קע עובדתי

א.         הנתבעת היא עמותה רשומה המפעילה מעונות יום וגני ילדים (להלן - הנתבעת או העמותה).

ב.         התובעת עבדה כסייעת בגן ילדים בבעלות העמותה, החל מיום 9.2.04. בין הצדדים מחלוקת בשאלה אם התובעת עבדה ברציפות עד ספטמבר 2009.

ג.          התובעת הועסקה כעובדת שעתית, בשכר מינימום ובמשרה חלקית.

ד.         ילדיה של התובעת למדו במוסדות העמותה. בחודשים 8/09-10/08 נוכו משכרה של התובעת 880 ש"ח בחודש, בגין שכר לימוד.

ה.         יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו ביום 8.9.09 בנסיבות השנויות במחלוקת.

3.         לישיבת ההוכחות התייצבו התובעת ובעלה, אשר העידו בפנינו. נציין כי התובעת הגישה תצהיר מטעמו של מר אליהו אברג'יל, אך מאחר שהוא לא התייצב לעדות, איננו נדרשים לאמור בתצהירו.

הנתבעת לא הגישה תצהירי עדות ראשית מטעמה במועד שנקצב על ידי בית הדין. ביום 19.9.11 ניתנה החלטה לפיה יש לראות בנתבעת כמי שאין בדעתה להגישם. נציג מטעם העמותה (בשונה מבא כוח) אף לא התייצב לישיבת ההוכחות.

            מאחר שהצדדים חלוקים על מרבית העובדות, כגון תקופת העבודה או נסיבות הפסקתה, נדון להלן בכל המחלוקות כסדרן.

תקופת עבודתה של התובעת

4.         לטענת התובעת, היא עבדה אצל הנתבעת ברציפות מיום 9.2.04 ועד יום 8.9.09, למעט חופשת לידה בשנת 2007 (בחודשים יולי - אוקטובר 2007). לטענתה, בחלק מהתקופה לא קיבלה תלושי שכר, אך שולם לה שכר במזומן. לתמיכה בטענתה צרפה התובעת מכתב הוקרה מאחת האמהות שילדה טופל במעון בו עבדה, בשנת 2005 (סעיף 29 לתצהיר התובעת; נספח ג' לתצהירה). כמו כן הוצג אישור מהמוסד לביטוח לאומי, לפיו בתקופות שבהן הנתבעת טענה שלא עבדה, לא היתה זכאית לקצבה מהמוסד (ת/1).

5.         הנתבעת טענה כי עבודתה של התובעת לא היתה רציפה ולמעשה עבדה בשתי תקופות נפרדות - האחת, מחודש פברואר עד חודש ספטמבר 2004 ולאחר מכן, מחודש ספטמבר 2006 ועד לחודש ספטמבר 2009. לתמיכה בטענה זו, הוצגו תלושי שכר של התובעת וטופס ריכוז משכורות.

6.         כאמור, הנתבעת לא הגישה תצהיר עדות ראשית. עדות התובעת היתה כנה ומהימנה. יחד עם זאת, התובעת לא הציגה כל ראיה חיצונית שיש בה לתמוך בטענה לפיה עבדה ברציפות משנת 2004. למשל, ראיה לתשלום שכר בתקופה לגביה נטען שלא עבדה. בעניין זה נציין כי אין מקום לתת משקל למכתב של אם מילדי הגן, שעה שזו לא התייצבה להעיד בפנינו. אשר למסמך ת/1 - שהוא אישור מהמוסד לביטוח לאומי, לא ניתן ללמוד ממנו שהתובעת עבדה בפועל וברצף כל התקופה. מדובר במסמך המאשר זכאות לקצבות ונזכיר כי זו יכולה להתקיים אף למבוטח שעובד בפועל.

בנוסף, העובדה שבכל התלושים צוין יום 9.2.04 כמועד תחילת העבודה אינה סותרת טענה לגבי הפסקות עבודה שהיו במהלך התקופה. לכל היותר יש בכך להעיד על כך שהנתבעת ראתה בשתי תקופות העבודה של התובעת כתקופה אחת. אולם אין בכך להעיד על עבודה בפועל וברצף בכל התקופה. גרסת הנתבעת מתיישבת עם האמור בשני כרטיסי עובד שמולאו על ידי התובעת (טופס 101) וצורפו לכתב ההגנה. בראשון צוין יום תחילת העבודה כיום 9.2.04 ובשני - 9.9.06. בהתחשב במעמדם של תלוש השכר וטפסי ריכוז משכורות, המהווים בין השאר הודאת מעביד וכן הצהרה כלפי הרשויות, אנו מקבלים את טענת הנתבעת לפיה תקופת העבודה האחרונה של התובעת אצלה היתה שלוש שנים וחודש, מספטמבר 2006 ועד ספטמבר 2009.

5.         היקף עבודתה של התובעת

            התובעת טענה כי בתקופה האחרונה לעבודתה עבדה בימים א'-ה' בשעות 8:00-13:00 ובימי ו' בשעות 8:00-12:00 וסך הכל, 132.5 שעות בחודש.

הגם שמתלושי השכר עולה כי התובעת היתה עובדת שעתית, לא עולה מהם תמונה של עבודה במתכונת שעות קבועה, שממנה נגזר שכר חודשי בגובה זהה בקירוב. אף התובעת לא טענה שהרישום בתלושי השכר אינו משקף את שעות העבודה שביצעה בפועל.

לפיכך אנו קובעים שהתובעת עבדה בהיקף שעות משתנה ושכרה החודשי הממוצע עמד על סך 1,998 ש"ח (שכר ממוצע ל - 12 חודשי העבודה המלאים האחרונים) כך שהיקף משרתה הממוצע היה 52%.